סקירה: Monster Hunter Rise מוכיח שדבר טוב יכול להגיע באריזה קטנה

מגיע רגע עם כל המשחקים שבו אתה מגלה אם אתה תאהב אותם או תשנא אותם, ובשבילי, הרגע הזה הגיע שבו בארות' בעט לי בשיניים. קריירת ציד המפלצות שלי התקדמה בצורה שחייה עד אותו שלב, אבל ברוט, למעשה, דינוזאור שנבנה מבוץ וסלעים, שלח אותי לטייל בחזרה למחנה כדי לחשוב מחדש על הבחירות שלי. התרנגולות השונות, הלטאות הענקיות והמפלצות מסוג רולי-קוטב שנלחמתי בהן עד לאותה נקודה לא עוררו בי בעיות, אבל ברוט נתן לי התקפים.

קפצתי למשחק מרובה משתתפים ויצאתי לציד קבוצתי, תוך שימת לב רבה לדפוסי ההתקפה של החיה, גרמתי נזק כשהיה הגיוני ויצרתי מקום כשהציידים המנוסים יותר נסוגו. חזרתי למשחק החד-שחקן שלי וקפצתי לקרב נוסף נגד המפלצת, והפעם רקדתי סביבו, הורדתי אותו לגודל תוך כדי בקושי נזק. כשיצאתי לחקלאות אותו מספיק כדי ליצור מהראש שלו חליפת שריון מלאה, הבנתי שהתאהבתי ב-Monster Hunter Rise.

סיפור מיותר

המשחק מחולק בין משימות לשחקן יחיד למשימות מרובה משתתפים הכוללות איסוף משאבים, חקר אזורים וציד המפלצות. כדי להתקדם בקמפיין, אתם משחקים ב-Village Quests, עם פעימות סיפור משמעותיות שנותנות לכם סיבה לצוד עוד מפלצות ביניהם. אתה תיצור אינטראקציה עם NPCs, תלמד עליהם בדרכים רדודות למדי, ותבצע עבורם עבודות, אבל הרעיון הכללי הוא שמפלצת ענק כנראה תרסק כפר. אתה לא רוצה שזה יקרה כי הכפר הוא המקום שבו אתה שומר את הדברים שלך, אז אתה יוצא למשימה לעצור את זה.

לעשות זאת פירושו להיות חזק יותר, מנוסה יותר ולפתח אוסף כלי נשק שכמעט בוודאות יכניס אותך לרשימת מעקב. הכל משחק כינור שני לסיבה האמיתית שבגללה אנשים באמת משחקים ב- Monster Hunter: המפלצות, כלי הנשק הענקיים והיצורים המקסימים שעוזרים לך.

ב- Monster Hunter Rise, יש לך שני חברים, חתול פאליקו וכלב פאלאמוט. הפאליקו יאסוף משאבים, ירפא אותך, ואפילו יזרוק פצצות על מפלצות, בעוד הפאלאמוט פועל כמו הר. שניהם ילחמו לצדך בקרב, למעט במשחק מרובה משתתפים, שבו אתה מוגבל לחבר אחד בלבד.

הסיפור ב- Monster Hunter Rise מפנה באופן עקבי את מקומו לאקשן, וזה בסדר. Capcom מבינה למה Monster Hunter נחשבת לסדרה כל כך מגניבה ומה אנשים אוהבים בה. ככאלה, הם עושים כמיטב יכולתם כדי לא להפריע. אתה רוצה לגדל מפלצות, לבנות מערכות שריון מדהימות ולהפוך לצייד המפלצות הגדול ביותר שאתה יכול להיות.

אחת התוספות המשמעותיות של Rise היא Rampages, משימות פעילות להגנה על מגדלים שבהן אתה מתמודד עם עדר של יצורים שרוחשים את ההגנות של העיר. אלה מהנים ותזזיתיים, דורשים ראיית הנולד ונחישות כדי לעבור, והיו חלק בולט מהמשחק.

פרוטוקולי לחימה

הקרב ב- Monster Hunter הוא די ייחודי. זה לא רק לחיצת כפתורים ולקוות לטוב. חרבות ענקיות עשויות עצם ופטישים ענקיים עשויים קרח מתנדנדות באוויר בכל הדחיפות של קרחון. אתה באמת צריך לדעת מתי להתנדנד ומתי להתגלגל. יש ללמוד אנימציות אויב בקפידה ולנצל שילובים חכמים במהלך חלונות הזדמנויות צרים יחסית. בעיקר, צריך להראות כבוד למפלצת הענקית, שתרביץ לך בשמחה ותשאיר אותך בעפר.

מגוון כלי הנשק עשוי להרגיש מעט משתק עבור שחקנים חדשים יותר, והוא יכול להחמיר עוד יותר כאשר עשרות עצי שדרוג הופכים זמינים עבור כל אחד מהם, אבל הדבר החשוב הוא להישאר עם משהו וללמוד. במובן הזה, Rise הוא משחק Monster Hunter מסורתי מאוד.

הכיף האמיתי הוא בקרבות מרובי משתתפים כשהכל נהיה מטורף, וארבעה אנשים פורצים לעבר יצור. אתה צריך ללמוד לעבוד יחד, כי זה די קל לבלבל את המאבק עבור כולם על ידי פגיעה גדולה מדי, התעלפות יותר מדי פעמים ואז כישלון במסע. אם אתה רואה מישהו נופל לאחור כדי לרפא, אתה צריך לנסות למשוך את תשומת הלב של המפלצת כדי שהיא לא תעקוב אחריו. זה כמות עצומה של כיף, ועם הזמן זה הופך טבעי למדי לקרוא את זרימת הקרב.

מכבד את הזמן

Monster Hunter Rise מכיל לא מעט אלמנטים שעשויים להפתיע אנשים אבל שמקורם בבירור מהעובדה ש-Monster Hunter Rise זמין כרגע רק במכשיר שבו הניידות היא משיכה גדולה. רוב אלה מתרכזים סביב כיבוד זמנו של השחקן. מציאת מפלצות היא למעשה די פשוטה, ומערכת תקשורת אינטואיטיבית מאפשרת לך ליידע שחקנים אחרים מתי איתרת אותם.

מפלצות עדיין מסתובבות במפה בזמן שאתם נלחמים, אבל המסלולים שלהן מסומנים כעת, כך שאתם יודעים לאן הם הולכים ותוכלו להרחיק אותם במעבר. הכרייה היא די מיידית, ומחשופי מינרלים מוותרים על כל הטוב שלהם עם תנופה אחת של המכוש שלך. והכי חשוב, ה-Palamute ומערכת ה-Wirebug החדשה הופכות את המעבר בין אזורים למהיר הרבה יותר.

ה-Palamute הוא מתקן מצוין, עושה את כל הריצה בזמן שאתה מתאושש ומשחיז את הנשק שלך בין קרב לקרב. ה-Wirebug מאפשר כמה מהלכים דמויי ספיידרמן, טיפוס על צוקים או שיגור עצמך על פני המפה בקלות. ניתן להשתמש בהם גם בלחימה, ולהוסיף מימד נוסף ללחימה העמוקה והמהנה של המשחק.

אפילו האזורים שאתה עובר בהם מועילים כעת יותר, ומציעים משאבים שניתן ליצור באופן מיידי לפריטים שימושיים. עם פחות הכנה הנדרשת לפני כל קווסט, פשוט הרבה יותר קל לקפוץ לאחד. Monster Hunter Rise מרגיש כאילו הוא תוכנן למשחק על ידי אנשים בהפסקת צהריים או נסיעה, אבל הוא מסוגל לשאוב אותך במשך שעות בבית.

פסק הדין

Monster Hunter Rise הוא משחק מרשים ברמות רבות. החששות לגבי אופן הפעולה שלו על ה-Switch התבררו כחסרות בסיס. בעוד שהסביבות חוטפות מכה חזותית בהשוואה ל- Monster Hunter World, המפלצות מדהימות כתמיד. עדיין לא נתקלתי בבעיות מסגרת במהלך קרב, אם כי אנשים שדורשים את הנאמנות החזותית הגבוהה ביותר ירצו לחכות לשחרור המחשב. עם זאת, הוא אכן נטען מהר להפליא, ומהירות הטעינה הזו היא בקלות אחד ההישגים הטכניים הבולטים של המשחק.

התוספת של Wirebugs מרגישה השראה, כשהם משנים קרב, איך שחקנים נעים במפה, ואפילו נשענים אל גורם המגניב החשוב כל כך, מה שמאפשר לשחקנים לרכוב על מפלצות ענקיות ולהשתמש בהן כדי להילחם במפלצות אחרות. הדבר המרגש ב-Wirebugs, וב-Palamutes, הוא שהסדרה לעולם לא יכולה להרשות לעצמה לסגת מהם, הן תוספות חיוביות כל כך.

Monster Hunter Rise הוא כותר מצוין, ועם עדכונים עתידיים בדרך לשים עוד יותר בשר על עצמותיו, זה בסופו של דבר יהיה ארוחה דשנה לשחקנים ותיקים. זוהי גם חווית Monster Hunter ראשונה מצוינת לכל מי שחדש בסדרה, להיות קצת יותר סלחנית ומבינה ממה שהסדרה הייתה בעבר.

לא לעתים קרובות זיכיון מבוסס יכול לחזור על עצמו בצורה חיובית כל כך פעמיים ברציפות, אבל Monster Hunter Rise מתבסס על השינויים שנעשו בעולם בצורה מרשימה, והדבר המרגש ביותר הוא כמה קל להאמין שהמיטב של Monster האנטר עוד לפנינו.