מאמר זה הוא מעל 4 שנים ויכול להכיל מידע מיושן
אני בוהה ביריב שלי עם חרב ביד, מוכן להכות בסימן החולשה הקצר ביותר. התנועות שלנו קפואות כשאנחנו מחכים שהאחר ישבר ראשון. משב רוח עולה ועץ פורח מרסס סביבנו גל של עלי כותרת, ויוצר מטר יפהפה של ציפייה מתחת לשמש דועכת. לפני שנוכל לעשות את הצעד שלנו, אני נפגע מאחור על ידי חץ, ועוד חמישה אויבים מגיעים. הסצנה המושלמת לסרט מתנפצת, ואני מוצא את עצמי מנסה להשתמש בפצצות עשן כדי לכסות את הבריחה שלי.
Ghost of Tsushima נותן לך הזדמנויות רבות לחיות את הפנטזיה שלך להיות בתוך סרט סמוראי שזכה לשבחים. הוא מוגדר בסביבה של עולם פתוח כדי שתוכלו לשוטט בנוחיותכם, ואתם בוחרים כיצד לגשת לכל קרב. אבל המשחק מרגיש תפל ועייף. הוא כולל אלמנטים רבים בעולם הפתוח שמרגישים כאילו הם מילות מפתח שנבחרו בחדר ישיבות. מעבר לגרפיקה המהממת ולעלילה בסדר, זו במידה רבה חוויה לא מקורית.
סגנון על פני חומר
רוח רפאים הוא סיפורו של ג'ין סקאאי, אחד מ-80 הסמוראים שנלחמו בקרב נואש נגד הפלישה המונגולית לאי צושימה, בראשותו של חוטון חאן, נכדו של ג'ינגיס חאן. ההגנה נכשלה, וג'ין נמלט בקושי. עכשיו זה תלוי בו לנסוע בכל רחבי האי ולהדוף את הפולשים המונגולים לפני שהם יכולים להגיע ליבשת היפנית. ג'ין נאלץ לקלף את מסורות הסמוראי העקרוניות שלו ולהסתמך על התגנבות המוסרית של נינג'ה וכמה טקטיקות לא נעימות.
העלילה נשמעת דומה לסרט שחברך האובססיבי לאינדי עשוי להמליץ לך. אמנם יש חלקים שנהניתם בהם, אבל לא הייתה לו אישיות ייחודית ואולי היה מוכר מדי. זו רוח צושימה.
הסיפור משתפר בקטעים מאוחרים יותר כאשר ג'ין עוסק ברגעי דמות מפתח, אך רבים מהם בלתי זכורים. במקום זאת, סביבות העולם הפתוח הן המרתקות ביותר. בזמן חקר צושימה, לעתים קרובות תמצא את עצמך עומד במקום ומתבונן בכל פרט קטן. הרוח עשויה להטות את העצים הפורחים, תנועתם מפזרת אותך במטר של עלי כותרת מבריקים. קל לאבד את עצמך - ולצלם חמישה או שישה צילומי מסך. אבל כל זה קורה מחוץ לסיפור ולדברים שאתה צריך לזכור בחוויה ממוקדת נרטיבית.
שילוב של קנדו ונינג'יטסו
אתה מכה את הפחד בהמון המונגולי על ידי שימוש במגוון כלים, כישורי לחימה ותיאטרון. זהו מאבק הישרדות, ובעוד שג'ין היה פעם איש של כבוד, מערך הכישורים החדש והמגוון שלו כנינג'ה נותן לו את היכולת לקחת על עצמו את הכוח האינסופי לכאורה. זה גם מספק קצת חופש בעת השלמת משימות.
ההתגנבות ב-Ghost מרגיש כמעט זהה לכל חווית התגנבות אחרת בעולם הפתוח. אם כמעט כל מי שמכיר את המשחקים מהדור הנוכחי קיבל את המשחק באמצע הדרך ונתבקש לשחק קצת, אני מתאר לעצמי שהם יטעו בו במהדורה האחרונה של Ubisoft.
כשאתה עובר מקרב התגנבות לקרב חרב לחרב, זה מרגיש פנומנלי, אבל יש סדקים במסירה. יש לך כמה עמדות חרב לבחירה בזמן הלחימה, וכל אחת גורמת נזק מוגבר לסוגי אויב ספציפיים. עמדות אלו נפתחות ככל שאתה מתקדם במשחק, מה שהופך את השעות הראשונות למתסכלות מכיוון שאין לך גישה לכל הרפרטואר של ג'ין במשך זמן מה.
לשם השוואה, זה לא כמו אפוס הסמוראי של שנה שעברה Sekiro: Shadows Die Twice, שבו אחרי כמה שעות למדת איך לשחק את המשחק, וכשאתה שולט בפארי, אתה יכול לקחת על עצמך כל דבר עם קצת סבלנות. ב-Ghost, זה מרגיש יותר כמו בדיקת מיומנות מלאכותית, שבה המפתחים מסתירים ממך מכונאי עד שאתה "מרוויח" אותו.
תחושה כל כך מוכרת
ישנם שלושה אזורים גדולים לחקור על האי, אבל ג'ין לא יוכל לגשת לכולם עד שהסיפור יתקדם. אמנם זה לא בעיה ענקית עם Ghost, אבל זה מדגיש איך המפתחים מעולם לא הסטו ממילות מפתח בסיסיות בעולם הפתוח כדי לשפר את חוויית השחקן. יש רשימת בדיקה ברורה שאתה מתייחס אליה באופן עקבי, שמובילה אותך למה שאתה צריך לעשות הלאה, והיא תזכורת מתמדת לכמה עוד אתה צריך לעשות לפני שתוכל להתקדם.
זה לא יוצר או שובר את החוויה, אבל זה גורם להכל להרגיש כמו משהו ששיחקת בעבר. זו בעיקר הסיבה שהמשחק מרגיש כל כך מוכר. ההגדרה מנסה לטבול אותך במתרחש, ובכל זאת אינך יכול להסיר את העיניים מהמשימה הבאה ברשימת התיוג שלך בעולם הפתוח.
יש פיתולים ייחודיים למכניקה, כמו לא להחזיק נקודות ציון ישירות ובמקום זאת להשתמש ברוח כדי להדריך שחקנים, או שציפורי זהב יובילו אותך לנקודות עניין שלא התגלו. אלו הם רעיונות מהנים ויפים מבחינה ויזואלית, אך משחק הליבה עדיין יבש ושביר.
פסק הדין
Ghost of Tsushima הוא משחק מהנה, אין ספק בכך. כיף לחקור אזורים חדשים ולמצוא דרכים ייחודיות להשתמש בכלים של ג'ין כדי לסלק אויבים מבלי שיבחינו בהם, וכשאתה נמצא, הלחימה בחרב היא פנומנלית, במיוחד כאשר אתה מוריד את העמדה ופותח יותר מהם. אבל כשמסתכלים מעבר לחזות החזותית ולמוזרויות הקטנות הייחודיות, זה לא ממציא את הגלגל מחדש. אל תעצרו את נשימתכם בהמתנה שמשהו חדש או מקורי באמת יקרה. היית כאן בעבר.
| + | המצגת החזותית באמת עוצרת נשימה. |
| + | קרב התגנבות ובעיקר בחרב מספק. |
| + | כמה טוויסטים מעניינים ויצירתיים במשחקי עולם פתוח מודרני. |
| – | עם זאת, באופן כללי, המשחק והעולם הפתוח מוכרים מאוד. |
| – | הסיפור הוא הדבר הפחות זכור בו. |
