אנחנו הכי מכירים ואוהבים את Battlefield כזכיין בזכות רגעי המשחק המופלאים שלו, מכניקת ההרס המיוחדת במינה והוויזואליה המדהימה שלו. Battlefield 2042 הקרוב מתיימר להיות משחק ה-Battlefield שנבנה עבור אוהדי הזיכיון, ומתמקד יותר בדברים שהופכים את המשחק לייחודי ומזוהה ולא בפריטים תקופתיים כמו Battlefield 1 ו-Battlefield V.
במובנים מסוימים, DICE תפסה את זה על הראש - במובנים אחרים, יש החמצות מוחלטות. מצאתי את עצמי מתאהב בשדה הקרב שאני זוכר, עד לרגעים במשחק שגרמו לי לשפוך הלסת, ואז מהר מאוד המתח הזה נהרס בגלל בעיות אופטימיזציה, באגים וחוסר ליטוש כללי.
עם השקת הבטא הגיעו בעיות שרת הבטא הצפויות, בעיות נגישות של EA Play ובאגי השקה נוספים. למרות שברור לצפות לתקלות האלה ביום השקת בטא, הרבה שחקנים החלו להביע את חששותיהם במהירות. אני למשל קניתי את EA Play במקור לגישה מוקדמת לבטא, ועם אתחול המשחק בערב ההשקה, נאמר לי שאני חייב לקנות שוב את EA Play. הבעיה הזו תוקנה כעת, אבל ההתרגשות בהחלט נדמה לאחר המתנה של שעות.
ברגע שאתה נכנס למשחק Conquest של Battlefield 2042, הדבר הראשון שתשים לב הוא שזה מרגיש כמו משחק Battlefield שכולנו חיכינו לו. אתה משריץ במפקדה שלך עם חברי צוות שרצים מסביבך, כלי רכב קרקעיים זורקים עפר כשהם חולפים על פניהם וכלי טיס שיוצרים מיני בומים קוליים כשהם עפים על פניהם. אתה מרגיש שאתה בשדה קרב גדול, מוכן לצאת להילחם. זה אולי נראה כמו המטרה הסטנדרטית עבור הזיכיון של Battlefield, אבל התחושה נעדרה מעין מהדורות האחרונות. אין כמו 128 שחקנים שרצים, נוהגים ועפים אחד על השני מתוך כוונה לנצח לא משנה מה, ויוצרים רגעים מרגשים.
לי אישית הייתה אחת מחוויות המשחק הייחודיות ביותר שאי פעם קרו לי בזמן ששיחקתי בגרסת הבטא - וכן, אני מדבר על הטורנדו. תחושת האדרנלין שאתה מקבל בזמן שאתה בורח מסופת ברקים ענקית וטורנדו הכי מהר שאתה יכול בזמן שכדורים חולפים על פניך ופיצוצים לכל עבר היא פשוט בלתי ניתנת להשוואה. אתה באמת מרגיש שאתה הדמות הראשית בזמן שאתה משחק ב-Battlefield 2042, משהו שקשה להשיג במשחקי FPS מרובי משתתפים בימינו.
למרות שזה עשוי להרגיש ולהיראות נהדר לשחק ב-Battlefield 2042, משחק הנשק משאיר משהו לרצוי. כמובן, אקדחים נשמעים מדהימים, נוקבים, דמויי סרט - בעצם כל מה שהיית מצפה מהם להיות - אבל כדורים נוטים לא לפגוע, וכשהם עושים זאת, תפוקת הנזק לוקה בחסר. היו כמה מקרים שבהם הייתי צריך לזרוק 30 סיבובים של K30 SMG שלי לתוך מישהו רק בגלל שהוא היה יותר מ-20 מטרים משם. אני מבין את הצורך באיזון טווח, אבל SMGs, DMRs, ובמקרים מסוימים, אפילו Sniper Rifles מרגישים כמו חיסרון.
עם זאת, אחת המכניקות החדשות המקיפות את התותחים ב-Battlefield 2042 היא היכולת להחליף את הקבצים המצורפים שלך תוך כדי תנועה בלחיצת כפתור. למרות שראינו את התכונה הזו במשחקים אחרים בעבר, היא עדיין מרגישה עתידני ומרענן כתמיד, ומאפשרת לך להתכונן לכל מיני התקשרויות תוך כדי תנועה. גם ה-HUD עבור פעולה זו עשוי היטב, ומציג את כל הנתונים הסטטיסטיים של הנשק גם אם אתה מחליף קבצים מצורפים בעיצומו של הקרב - רק אל תתפוס את עצמך מחפש יותר מדי זמן.
עכשיו בואו נדבר על הבאגים - הו כל כך הרבה באגים. מאויבים צפים, גמגום במשחק וערימה של באגים ויזואליים, Battlefield 2042 רחוק מלהיות מה שהרוב יחשבו כמוטב. המשחק נאבק בכל הפלטפורמות, וגרם למחשבים להאט, לפלייסטיישן לקפוא ולגמגם ול-Xbox פשוט לקרוס. בעוד שרבים יכולים להשתמש בתירוץ "זה רק בטא", ההשקה הרשמית של המשחק בעוד קצת יותר מחודש, כך שיש חששות אם DICE תוכל לשחרר את כל בעיות האופטימיזציה והבאגים לפני כן.
מלבד בעיות ותלונות, ל-DICE ול-Battlefield 2042 מגיע קרדיט על שחזרו לשורשים עם הזיכיון של Battlefield. המשחק הצליח איכשהו להרגיש כמו הרחבה ל-Battlefield 4 המועדף על המעריצים, תוך שהוא מרגיש כמו משהו חדש לגמרי, שלדעתי זה מה שרוב המעריצים ביקשו מלכתחילה. Battlefield חוזר לעשות את מה שהוא עושה הכי טוב, ואם הכותר יכול להבין כמה מהבאגים הגדולים יותר ובעיות האופטימיזציה שיש לו, הוא יחזור למעמד הקלאסי הקלאסי שלו בקרוב מאוד.
