תפיסה שגויה נפוצה עם משחקי וידאו תחרותיים היא שהם צריכים להיות קצת מורכבים מדי, ובמידה מסוימת, בלתי נגישים. בין אם זה יריות עם שכבות של מערכות או משחקי לחימה עם יותר מדי שילובים לזכור, חלק מהמשחקים נראים מרתיע מדי עבור שחקנים מזדמנים, שלאחר מכן משאירים את זה ל"מקצוענים". Windjammers 2 הוא מקרה מוזר - הוא מזמין את כל השחקנים עם הקונספט הקל שלו, אבל הופך לחור ארנב תלול של זחילת מיומנות כשאתה מגלה את היתרונות והחסרונות שלו.
Windjammers הוא לא סוג של שם שובר קופות, אבל הוא כזה שמעורר כמות מעצבנת של התרגשות לכל מי שמזהה אותו. הנחת הקונספט הגבוהה של Windjammers מעמידה שני שחקנים זה מול זה, כל אחד מגן על שער ומנסה להעביר דיסק מעבר ליריבו. הדיסק הזה קופץ מהקירות ומייצר רעש פריך ורעש כשהוא עושה זאת, מה שיוצר משחק בלתי נשכח ומספק. כמעט שני עשורים לאחר שפגע ב-Neo Geo ובארקייד, Dotemu החיה את הרעיון עם שכבת צבע טרייה.
מתיחת פנים קלאסיקה

בניגוד לאמנות הפיקסלים והספרייטים של משחקי הארקייד של פעם, Windjammers 2 נראה דומה להפליא לתחיית הרטרו הקודמת של Dotemu Streets of Rage 4. הסגנון הנועז, המצויר ביד, מתאים יותר ל- Windjammers, משחק שכבר זוהר עם אישיות. לדמויות יש תכונות וצורות ברורות, כולן משקפות את סגנון המשחק שלהן.
כמו קודמו, Windjammers 2 משוחק מנקודת מבט מלמעלה למטה, ולכל דמות יש דגש על "מהירות" או "כוח" במגרש, אולי עם איזון בין השניים. הפקדים הבסיסיים כוללים זריקת ותפיסה של הדיסק, עם אפשרות לזרוק אותו והיכולת הנוספת להטות ולהסיט את הדיסק. זה מוסיף אלמנט של הפתעה לתחושת משחק כבר מהירה וקלילה. אפשרויות ניידות אחרות כוללות החלקה וקפיצה, הראשונה מרגישה יותר כמו אפשרות התנועה המוגדרת כברירת מחדל על פני ריצה פשוטה, והאחרונה מאפשרת זריקות וזריקות.
אתה עדיין יכול למצוא הנאה ממשחק קבוע במשחק רק עם החלקה, תפיסה וזריקה, אבל Windjammers 2 עשוי להיות קצת שעיר נגד שחקנים אמיתיים או אפילו ה-AI הבסיסי, שמשתמשים במהלכי על. בבסיסו, Windjammers הוא משחק ספורט עם לב של משחק לחימה, ובאמצעות מד סופר נטען, שחקנים יכולים לזרוק את הדיסק לעבר יריביהם בצורה נוצצת ובלתי מציאותית לחלוטין. אבל זה יכול להיות תהליך שקל למעוד עליו רק כדי להשיג את הטלות הכוח האלה - אתה צריך לתזמן לחיצה על כפתור כדי להפעיל את הדיסק כלפי מעלה, כל זאת תוך כדי עמידה על כובע כדי להטעין, ואז להשתמש ב-Super Spin שזורק את הדיסק בתבנית לולאה, או ב-Special Move ייחודי שזורק אותו עם תבנית ספציפית לדמות במהירות מסחררת. זה יכול להוביל לרגעים מתסכלים שמביאים לעצירה מוחלטת של הפעלות כיפיות.
תן לאלוהים

המחזה והמגוחך של משחק מהיר של Windjammers מרגש לצפייה, אבל למעשה ללמוד להגיע לנקודה הזו יכול להרגיש קצת בעלייה. ראשית, ל- Windjammers 2 אין מצב אימון מתאים, במקום זאת כולל אפשרות How to Play בתפריט שאינה אלא מצגת שקופיות מהוללת. כדי להיכנס במלואו למשחק, הייתי צריך למצוא סרטונים באינטרנט או לקרוא חומר על Windjammers הראשונים. מבלי להיות מסוגלים ליישם את המושגים הבסיסיים הללו באמצעות הדרכות מודרכות או מרחב אימון חופשי, שחקנים חדשים או חוזרים לתלם של דברים כמוני יצטרכו להתמודד מול ה-AI במצב ארקייד או נגד.
למרות שאני מעריך את ההתמסרות למחשבות הארקייד של בית הספר הישן, זה מוביל לכך של-Windjammers 2 יש רשימה מאוד חשופה של אפשרויות. בחלק העליון נמצא מצב מקוון, המדגיש את האופי התחרותי והשחקן מול השחקן של המשחק. הבא הוא Arcade, מצב קלאסי שבו אתה נלחם בכפפה של יריבים עם מיני-משחק מדי פעם ביניהם. לבסוף הוא Versus, אשר פשוט מאפשר לך לשחק נגד שחקן מקומי אחר או יריב הנשלט על ידי מחשב. מלבד הכשרה חסרה, אין שום גלריה שתציג סופים של ארקייד או הוספת הקשר נוסף לדמויות האלה, וגם אין מבחן סאונד. ולחזרה ארוכה לכותר קלאסי של פולחן, אפשר לקוות שיהיו מצבים נוספים להוסיף כמה טוויסטים - אבל בלי קוביות.
פסק הדין

יש את הטיעון שמשחקי וידאו צריכים "לשמור על זה פשוט, טיפשי", אבל נראה שיש חלוקה לא אחידה של העיקרון הזה. זה נחמד להיות מסוגל לפתוח משחק ומיד להיכנס לפעולה, אבל יגיע שלב שבו Windjammers 2 לא יעזור לך מספיק כדי באמת לשאוב ממנו את כל מה שאתה יכול עם היעדר הדרכות ומצב אימון מתאימים.
ובכל זאת, משחקים בין שני שחקנים מזדמנים יכולים להיות מספקים מאוד, כמו שחברים שמשחקים במשחק לחימה דו-ממדי זה מול זה בזמן שרק ריסוק כפתורים בבקר שלהם יכול להיות כיף. ואפילו עם הלחם והחמאה הבסיסיים של Windjammers, שחקנים מסורים יותר יכולים לאלתר ולזרוק כמה עיקולים (פשוטו כמשמעו) למשחק תחרותי מאוד שניתן לצפייה ומתקדם. משחק מרובה משתתפים נהדר אמור להיות מסוגל להכיל משהו גם לקהל מזדמן וגם לקהל הארדקור - בעוד Windjammers 2 קצת מוטה לקהל המנוסה, עדיין שווה להסתכל על המראות ולהזיז את הראש לצלילי נוסטלגיה רטרו.
+ | המשחק המטורף והתזזיתי שמצפה לו מ-Windjammers נמצא בצורה מלאה |
+ | הסגנון המצויר ביד המדהים של Dotemu מתורגם בצורה מושלמת לנכס הזה |
+ | אפשרויות תנועה חדשות יכולות להוביל למחזות חדשים ומלהיבים |
– | חוסר באפשרויות מעבר לארקייד ולורס |
– | ללא הדרכה, עקומת הלמידה תלולה מיותר |
צוות Gamepur קיבל קוד פלייסטיישן לצורך סקירה זו.