ארץ הפלאות של טינה הקטנטנה היא משחק פנטזיה מהנה - סקירה

התקיפה של Tiny Tina על Dragon's Keep, ה-DLC של Borderlands 2 שהיווה השראה ל-Tiny Tina's Wonderlands, הפתיעה אותי בסיפור מכל הלב על אבל. אולי החוויה הזו עיצבה את הציפיות שלי לרעה, אבל ארץ הפלאות של Tiny Tina's Wonderlands הוא משחק על סף לספר סיפור רגשי, אבל אף פעם לא ממש מתחייב. הסיפור מתרכז סביב הקמפיין האחרון של Tiny דרך Bunkers and Badasses עם חבריה החדשים ולנטיין, Frette ואתה.

ההגדרה פשוטה, אדון הדרקון קם לתחייה והוא מנסה לספוג את כל אנרגיית הנשמה בארצות הפלאות, כי זה מה שעושים נבלים מרושעים. בעוד שהנרטיב של החיפוש אף פעם לא באמת משתנה במהלך הקמפיין, המשחק מרמז כל הזמן על פעימות רגשיות יותר עבור טינה, מבלי לתת להן לנשום. הגילוי הרגשי מגיע מאוחר בקמפיין ועד שהוא מגיע, הוא לא מקבל את המקום שהוא צריך כדי לנחות באמת. יש כל כך הרבה רגעים לקראת סוף המשחק שבהם הוא כמעט עוסק בצערה של טינה, כמעט עוסק בפחד של טינה להיות לבד, וכמעט עוסק באשמה של טינה, אבל במקום זאת, כל זה נשאר להיות רעשי רקע עבור המשחק. קמפיין מטופש. למרות שזה מאכזב מבחינה נרטיבית, ארצות הפלאות של טינה הקטנטנה מפיחות חיים רעננים בנוסחת Borderlands.

משעממים את המשחק

Borderlands היא סדרה על הומור אבסורדי, בדיחות רעות ומציאת שלל רב ככל האפשר מבחינה אנושית. כאשר ארץ הפלאות של Tiny Tina מתרחשת בתוך משחק RPG שולחני, רבים מההיבטים הללו מוגברים ומשופרים בדרכים שלא היו אפשריות בעולם ה"אמיתי" של Borderlands. זה בא לידי ביטוי בעולם העל של ארצות הפלאות, שמתקיים כמו שולחן, עם גרסה בעלת ראש גדול של הדמות שלך שחוקרת אותו. זה מצמצם את מספר האזורים שבין לבין במשחק, והמבוכים והמפות בפועל גדולים יותר ומתוכננים יותר כתוצאה מכך. זה גם מציג מכניקות אחרות, כמו מבוכים קטנים מבוססי סיבוב ומפגשים אקראיים, שנותנים לך פרצי פעולה קצרים והזדמנות לקבל שלל מהיר.

אזור פתוח זה גם מאפשר לך למצוא טונות של דמויות שנותנות משימות צד ומספק דרך למצוא באופן טבעי חלק מהאזורים הצדדיים. המסע העיקרי של Tiny Tina's Wonderlands קצר יותר ממשחקי Borderlands אחרים, אבל זה יותר ממצה בכך שיש לו מספר אזורים מסיביים המוקדשים אך ורק למשימות צדדיות. למשחק יש גם מספר סוגים של פריטי אספנות, כשההתמקדות העיקרית היא בקוביות מזל, המעניקות מזל שלל טוב יותר, וחתיכות מקדש, שיפעילו מקדשים שמציעים בונוסים קבועים. החיסרון היחיד במפת העולם הזה הוא שהדמות שלך נעה לאט מדי, מה שמייאש חקירה. יש מקדש שמגביר את המהירות שבה אתה מסתובב במפת העולם, אבל הוא עדיין לא מהיר במיוחד.

ארץ הפלאות של טינה הקטנה מביאה לידי ביטוי את תפאורת השולחן שלה בדרכים קטנות יותר, כמו פרשנות מתמדת, הן בתוך הקמפיין והן מטא, מהיועצים המהימנים שלכם וטינה. שלושתם מחזקים את הסיפור ומספקים הרבה בדיחות והערות כדי למנוע מהדברים להיות משעמם. לרוע המזל, במהלך כמה משימות צד ובמהלך ריצות תא כאוס, לשלושתם אין מה לומר, מה שמוביל לחוויה שקטה ולעתים משעממת.

לחקור את ארצות הפלאות

מתרחש בעולם הפנטזיה של טינה, הסביבות של ארץ הפלאות צבעוניות הרבה יותר מהכוכב הנורא של פנדורה. סביבות היער, קרקעית האוקיינוס ​​והמדבר הן סביבות מוארות ותוססות, מלאות בדמויות מהנות והרפתקאות מפוארות. בעוד שהסביבות הכלולות במשחק כולן פוגעות בביומות פנטזיה שונות, זה מרגיש כאילו אין מגוון כמו שציפיתי. כל אזור גדול בהרבה מחלק מהמפות במשחקי Borderlands הקודמים, אבל בעולם שבו יכול להיות משהו שטינה באה איתו, זה מרגיש קצת תפל. הגורם התורם הגדול ביותר לכך הוא שיש שני קטעי קרקעית האוקיינוס ​​גב אל גב, ואחריהם אזורי מדבר גב אל גב. בעוד לאזורים אלה יש כמה הבדלים אסתטיים, הם עדיין מרגישים דומים מדי.

החיסרון השני במסע הראשי הוא שהוא אף פעם לא באמת מפתיע אותך עם מה שצריך לעשות. יש רמזים לכך שלורד הדרקון יש יותר השפעה על המשחק ממה שהוא צריך, אבל זה אף פעם לא בא לידי ביטוי בצורה משמעותית. Tiny נותן לך את המטרה להגיע למבצר שלו ולהביס אותו בשלב מוקדם של המשחק וברגע שתסיים את זה, המשימה הסתיימה. ארץ הפלאות של טינה הקטנטנה מחמיצה הזדמנויות מרובות לטוויסטים וגילויים, במקום זאת שומרת על עלילה פשוטה למדי.

המשחק אכן פגע במטרה במקומות רבים, עם זאת. משחק הנשק מרגיש חלק להפליא, במיוחד עם תוספת הפוקוס על התקפות תגרה והוספת לחשים. לחשים לוקחים על עצמם את התפקיד של רימונים במשחקים קודמים, אבל יש מגוון הרבה יותר גדול של סוגי אלמנטים וגם של אפקטים. כל הזמן רציתי לנסות לחשים שונים כדי לראות איך הם פועלים. רובים מסוימים מקבלים טוויסט פנטזיה, עם כמה אקדחים ורובים שמגיעים בצורה של קשתות או רובי ציד שיורים גלי קסם. אלה מעורבבים עם כמה כלי נשק רגילים, אבל מופיעים מספיק כדי שלא תרגישו שהוצאו מעולם הפנטזיה.

מערכת הכיתה החדשה מאפשרת לך להרים מחלקה שנייה לאחר התקדמות בכמה רמות, ומעניקה לך הזדמנות לערבב יכולות יחד כדי ליצור שילובים עוצמתיים. שילבתי את השיעורים Spellshot ו- Stabbomancer כדי ליצור מבנה שבו אני כל הזמן מטיל לחשים שגרמו בעקביות נזק קריטי נוסף.

לשכת הכאוס

במקום שיהיה לו בוס פשיטה אחרון או מצב משחק פלוס חדש, מצב סוף המשחק של Tiny Tina's Wonderlands הוא Chaos Chambers, המספקים סדרה של מבוכים, חלקם אקראי, חלקם לא, שבהם תוכלו לזכות בתגמולים מיוחדים. מבוכים אלה גם מאפשרים לך להגביר את רמת הכאוס שלך, מה שמגביר את הקושי של אויבים הן בחדרי הכאוס והן בשאר המשחקים, כך שתוכל להטמיע שלל טוב יותר.

Chaos Chambers מהנים מספיק, אבל סובלים מאותן בעיות כמו המבוכים בעולם העליון. מהר מאוד תתחיל לזהות באיזו מהמפות המוגדרות אתה נמצא, ותוריד את תחושת האקראיות שהתא אמורה להיות. בעיה נוספת היא שלפעמים האויבים לא מתנהגים כמו שהייתם רוצים או לא תוקפים מהר מספיק. בחדר אחד אתה יכול להיות מותקף כל הזמן, בלי רגע לנשום. בחדרים אחרים, אתה צריך להמשיך להתרוצץ ולנסות למצוא אויבים, כי או שהם לא משרצים מהר מספיק או שלא נראה שהם יודעים איפה אתה נמצא. הבעיות האלה גורמות לחוויה לא אחידה במשחק סיום כבר מתרוקן ומשעמם במהירות.

פסק הדין

Tiny Tina's Wonderlands הוא ללא ספק המשחק Borderlands הטוב ביותר עד כה. הירי מרגיש מדויק וכלי הנשק והציוד הפנטזיה מרגישים יותר כמו D&D מאשר Borderlands, ממש נשענים על ההגדרה של המשחק. בהינתן הגדרה ונושא ממוקדים לרייף, הבדיחות מרגישות עקביות יותר מאשר במשחקים קודמים, במיוחד חלק מהקטעים היותר מטא או מחוץ לקיר. ארצות הפלאות צבעוניות ומלאות דמויות מעניינות ומהנות.

ארץ הפלאות הקטנטונת של טינה היא גם חוויה קצרה יותר, כזו שמרגישה שהיא צריכה למהר להגיע לסיכום, אף פעם לא ממש מספקת את הרגעים הגדולים שהיא מתכוננת אליהם. יש הקנטות של סיפור יותר רגשי, כזה שחוקר את הפגמים והחרטות של טינה, אבל בוחר לתת לדבר הזה לתלות ברקע. עבור עולם פנטזיה שיכול להיות כל דבר שטינה באה איתו, הסביבות יכולות להשתמש במגוון ובמקומות נוספים. בקיצור, Tiny Tina's Wonderlands הוא ערך מהנה בסדרת Borderlands, אבל אף פעם לא ממש מגיע לשיאים שאליהם היא שואפת.

צוות Gamepur קיבל קוד פלייסטיישן לצורך סקירה זו.