סקירת שכבות של פחד - דמיון מחודש ראוי של שני משחקי אימה מצוינים

מפתח Layers of Fear Bloober Team עובד כעת על הגרסה המחודשת של Silent Hill 2. קבוצות מעטות מתאימות יותר למשימה זו, שכן מסעו של ג'יימס סנדרלנד דרך אותה עיירה רדופה היווה השראה משמעותית לעבודת האולפן, בעיקר במשחקים כמו The Medium. זה נכון גם לגבי שני כותרי Layers of Fear של Bloober Team, שדמיינו מחדש על ידי שילוב ושיפור של שתי החוויות, והפיכתן לחבילה מצוינת אחת שעושה שימוש טוב בחומרה העדכנית ביותר.

שני הכותרים של Layers of Fear הם משחקי אימה פסיכולוגיים מגוף ראשון, עם יותר התמקדות בדימויים מפחידים ובניית אימה מאשר בלחימה. אתה בעיקר מקיים אינטראקציה עם הסביבה על ידי פתיחה/סגירה של דלתות וחיפוש בחדרים, בזמן שאירועים על טבעיים קורים סביבך. המשחקים האלה קרובים יותר ל-PT מאשר למשהו כמו Resident Evil, מכיוון שחלק גדול מהפחד נובע מחוסר האונים של המצב שלך וחוסר היכולת שלך להגן על עצמך מפני הזוועות הקיימות בעולם המשחק.

הסיפור של שכבות הפחד הראשונות כולל צייר חסר שם אובססיבי להשלים את המגנום אופוס שלו: ציור של אשתו. כשהוא מוסיף כל שכבה לתמונה, הוא הוזה את האירועים האפלים שקרו למשפחתו בעבר, כשהחזיונות נעשים מפחידים יותר ככל שעובר הזמן. באופן דומה, Layers of Fear 2 כרוך בשחקן אלמוני שנלכד לבדו על ספינה, למעט בובות תצוגה הפזורות במקום. השחקן חייב להתעמת עם סוד העבר שלהם כשדמות אחת מתפוררת ומוחלפת באחרת.

פרטי מפתח של שכבות של פחד

• מפתח:Bloober Team & Anshar Studios
• פלטפורמות:PC,פלייסטיישן 5,Xbox Series X/S,Apple Silicon Mac
• תאריך יציאה:15 ביוני 2023

מה חדש בשכבות של פחד?

Layers of Fear משתמש ב-Unreal Engine 5 כדי לספק רימייקים מחודשים של Layers of Fear המקורי של 2016 ושל ההמשך שלו מ-2019, כמו גם את תוכן ה-DLC למשחק המקורי. הסיפורים של שני המשחקים מחוברים כעת דרך קו עלילה שלישי בשם הסופר, שיוצר מסגרת הקושרת את הנרטיבים הרופפים של המשחקים המקוריים. הסופר מאוד ברוח שלהזוהר, כשסופרת נוסעת למגדלור כדי להתרכז בכתיבתה תוך שהיא נכנעת לאט לכוחות על טבעיים הנמשכים ליצירתיות שלה.

העלילה של הסופר אמנם יוצר מסגרת לשכבות של פחד, אבל הקטעים האלה קצרים, מתרחשים בשטח קטן, ואין להם קטעי משחק/פאזל לדבר עליהם. ככזה, שחקנים לא צריכים לצפות לאותה רמת תוכן מקו העלילה השלישי הזה כמו האחרים, מכיוון שהוא משמש בעיקר כגשר בין הסיפורים.

Layers of Fear אכן מוסיף פרק DLC אופציונלי חדש בשם The Final Note, שעוקב אחר אשתו של הצייר וחוקר את החלק שלה בסיפור ומציג נקודת מבט שונה על האירועים שקרו במשחק המקורי. ההערה הסופית מרגישה כמו הרחבה טבעית של קו העלילה של Layers of Fear, אם כי יש לו הרבה יותר רצפי מרדף מכל חלק אחר של המשחק.

ייתכן שהשינוי הגדול ביותר בשכבות הפחד החדשות הוא הוויזואליה, שעברה שיפוץ, עם מצב גרפי המאפשר אפשרויות כמו מעקב אחר קרניים, HDR ותמונות 4K. השימוש בתאורה ובצללים במשחק הוא מופתי, יוצר דימויים מחרידים לצד הדברים המפחידים בפועל שהשחקן רואה, עם פריטים מסודרים בצורה כזו שהם יוצרים זוועות חדשות על פני הקירות.

Layers of Fear משתמשת גם בצליל בינאורלי, עם הנחיות הממליצות לך לנגן אותו עם אוזניות. כמו התאורה, המשחק עושה שימוש מצוין בתכונה הזו, עם לחישות, שריטות ודפיקות עזות שמגיעות מכיוונים שונים. התוספות הקטנות אך המשפיעות הללו עושות עבודה מצוינת להביא אותך רחוק יותר לתוך החוויה.

בניית אימה ושימוש בהפחדות קפיצה

בנוגע למשחק, Layers of Fear כרוך בחקר סביבות מפחידות, פתרון חידות ומדי פעם רדיפה על ידי אויבים. אם כבר, Layers of Fear היא כמו נסיעה ברכבת הרים אימה, עם הפחדות מחכות בכל פינה, אם כי נדיר שהן יכולות להזיק לשחקן. הסיפור מסופר בעיקר באמצעות הערות שנמצאות ברחבי עולם המשחק, שחלקן מציירות תמונות לא ברורות על אירועי העבר, מה שמותיר אותך להסיק את המסקנות שלך לגבי מה שקרה בפועל לגיבורים לפני אירועי הסיפור.

אני חושב שהעלילה של השחקן הוא המפחיד ביותר, הודות למראה המדהים של בובות הראווה, אשר מחליפות בעדינות עמדות תוך כדי תנועה. זה דבר קטן, אבל זה מאוד יעיל לגרום לך להרגיש תחושת אימה שמגיעה מהשגרה, בעוד פרקי The Artist מרגישים דומים יותר לעולם האחר מהיל Silent Hill ולזוועות היותר מוגזמות שלו.

היבט שלילי אחד של Layers of Fear הוא השימוש שלו בהפחדות קפיצה, במיוחד בקו העלילה של השחקן. החצי הראשון של Layers of Fear כולל רק קומץ של פחדי קפיצה, והם מגיעים לאחר סצנות נרחבות של בניית אימה, שבהן הם מתוזמנים היטב ומרגישים שהרוויחו אותם. במשחק השני, לעומת זאת, ישנם מקרים נוספים של הפחדות קפיצות זולות, בהן צרחות יתנגנו באקראי משום מקום כדי לעורר את השחקן. אלה יוצאים קצת מיותרים, במיוחד בהשוואה לקצב המצוין של ההפחדות במהלך הקטעים המוקדמים יותר.

החשיבות של סצנות המרדף

לשני המשחקים יש אויבים שרודפים אחריך בשלבים ויכולים להרוג אותך במגע, אבל לשחקן מסופק מקור אור שיכול לעצור אותם (פנס במשחק הראשון ולפיד בשני), אם כי זה רק מעניק דחייה זמנית, ויש להם כמות מוגבלת של סוללה המשחזרת לאט כשלא נעשה בהם שימוש.

בהתחלה, סצינות המרדף האלה מרגישות כמו הכללות שרירותיות למשחק, אבל הן משרתות מטרה שימושית, שכן הן מקור המתח העיקרי בכל הנוגע לסכנה של השחקן. ברגע שהצ'ייסר הראשון (אישה רפאים עם פרצוף חנוטה) מוצג, תמיד קיים החשש שהיא עלולה להופיע שוב בכל רגע, ולהוסיף שכבת אימה נחוצה למשחק.

החיסרון בסצנות המרדף קשור לתקלות בגרסת ההשקה של Layers of Fear. חלק מאלה משתלבים בצמרמורת של המשחק במהלך הקטעים הרגילים, אבל כשזה מגיע למרדפים, ישנם מקרים שבהם האויב יתחיל להופיע קרוב מדי מכדי שתוכל לרוץ/להגן על עצמך או שהנחיות לפתיחת דלתות יתקבלו. לא מופיע כהלכה, מה שמוביל למקרי מוות זולים. למרבה המזל, למשחק יש מערכת מחסומים ראויה, אז אלה הם יותר מטרד קל.

שכבות של פחד משתמש במלוא העוצמה של DualSense

סקרתי את גרסת ה-PlayStation 5 של Layers of Fear וזה מפתיע עד כמה היא משתמשת היטב בתכונות של בקר ה-DualSense. אתה מבין, כשסוני העלתה לראשונה את ה-DualSense לקראת השקת ה-PS5, ייתכן שהם מכרו יתר על המידה חלק מהפיצ'רים, וכשסוף סוף השגתי אותו, לא יכולתי שלא להתאכזב מכך. המשוב ההפטי. סוני הבטיחה דברים כמו תחושה של הליכה בבוץ המשתקפת דרך הבקר, אבל כל מה שזה הרגיש לי היה תכונת ה-HD Rumble של ה-Joy-Cons של נינטנדו, מלבד התפשטות על שטח רחב יותר.

כמה משחקים עשו דברים מרשימים עם ה-DualSense מאז השקת ה-PS5, אבל Layers of Fear עשוי לנצל את הבקר בצורה הטובה ביותר. ה-Haptic Feedback דוקר את העור שלך כשאתה הולך במסדרונות הריקים, תמיד שומר אותך על הקצה ומודיע לך שסכנה יכולה לארוב לכל פינה. במקביל, ה-Adaptive Triggers נותנים משקל ממשי לתחושה של מניפולציה על פריטים בעולם האמיתי. המשחק אפילו זורק קצת פטפוטים מפחידים דרך הרמקול של הבקר כשאתה לא מצפה לו, בזמן שהאורות מבצעים ריקוד מטורף של לבן וורוד כשאויב מתקרב.

ברור שתאימות DualSense תהיה קיימת רק באחת מכמה פלטפורמות בהן Layers of Fear זמינה, אבל זה מרענן לראות משחק של צד שלישי שמשתמש בבקר כל כך טוב. כל התכונות המשולבות עוזרות לטבול את השחקן בחוויה במידה מפחידה, מה שהופך את יציאת ה-PS5 לגרסה הסופית של המשחק.

פְּסַק דִין

ניתן להשוות לטובה את חווית Layers of Fear לרצף של מלון אושן האוס מ-Vampire: The Masquerade – Bloodlines, עם הצטברות איטית של אימה ואחריה כמה תמורה מצוינת. החשיפה ההדרגתית של סיפורו והדעיכה של מוחותיהם של גיבוריו מרתק לחוות בזמן אמת, ויש אפילו סיומים מרובים לחפש, אם תרצו לסחוט יותר מזמן הריצה, כל עוד אתם נמצאים מוכן לסבול את כל המרדפים שוב.

מי ששיחק את הגרסאות המקוריות של סדרת Layers of Fear לא ימצא הרבה תוכן חדש באיטרציה האחרונה של המשחקים, אבל שחקנים חדשים יחוו את הגרסאות הטובות ביותר שלהם עד כה. קונאמי אולי הייתה מונעת מהעולם את ה-PT, אבל Layers of Fear הוא יורש ראוי לרעיון שלו, אבל רק לאלו האמיצים מספיק כדי לחקור את מעמקיו.

צוות Gamepur קיבל קוד למחשב לצורך סקירה זו.