קריטי וקבלת הפנים של הצרכנים לא הייתה אדיבהל-Battlefield 2042. מעריצים מאוכזבים רבים מעלים חששות לגיטימיים סביב אורך החיים והבסיס הטכני שלו. למרות הכל, Battlefield 2042 לוכד את הנטייה של הזיכיון לכאוס חסר מעצורים באופן שאף משחק לא התקרב אליו מאז Battlefield 4.
הבנת הביקורת
יש הרבה ביקורות לגיטימיות שהועלו על ידי שחקנים. היעדר צ'אט קולי בעת ההשקה מחמיר על ידי מערכת פינג לא מספקת. הביצועים משתנים מאוד גם על פני מחשב וקונסולות, והם פועלים בסדר גמור עבור מתיחות ארוכות עד שהוא מתפרץ באקראי ללא סיבה מובחנת. ישנם גם באגים שאני חווה באופן חצי-קבוע, כגון אי-יכולת להחליף את הטעינה שלי במהלך משחק, או אי-יכולת לפרוס מחדש לאחר שהופל.
הרשימה עוד ארוכה, כולל היעדר תוכן כולל ותכונות חסרות כמו אי יכולת להחליף צוות. אי אפשר להזכיר כל בעיה שיש למשתמשים עם Battlefield 2042, אבל לרוב, התגובה השלילית נראית מנופחת בצורה לא הוגנת.
חוסר הליטוש ניכר, אבל במבט לאחור, הוא במצב הרבה יותר טוב מ-Battlefield 4. למרות שלוקח ל-EA ול-Dice שנים להציל את המשחק הזה, הוא זכה לביקורות חיוביות יותר בהשקה.
Mayhem הוא שם המשחק
הנכס הגדול ביותר של Battlefield 2042 הוא הדבקות שלו בדייר הליבה שהופך את Battlefield למרגש כל כך: כאוס חסר מעצורים. שחקנים רבים אינם מרוצים ממערכת המומחים החדשה ובו זמנית מקוננים על בעיות איזון, במיוחד עם כלי רכב. זה המקום שבו החזון של DICE והפרשנות של הקהילה לחזון זה משתנים מאוד.
המומחים קיימים כדי לספק את המשחק המתפתח שרק Battlefield מסוגל. המערכת נטולת המעמדות הזו מאפשרת לשחקנים לכוון את החוויה שלהם בדיוק למה שהם רוצים. האם אתה רוצה חובש שמתרוצץ עם מזרק, אבל יכול להשתמש גם בכלי תיקון? האם אתה רוצה מומחה עם מזל"ט סיור שמחזיק משגר LMG וטילי נפץ? אתה יכול לקבל את כל זה.
על ידי הסרת המגבלות המחמירות של מערכת הכיתה המסורתית, ארגז החול של Battlefield מתרחב באופן משמעותי. זה מאפשר מידה גדולה יותר של רגעים מתעוררים שלא היו אפשריים בלי כל כך הרבה משתנים שיתערבבו יחד בכל רגע נתון. זה לא מאוזן אבל בכוונה.
Battlefield הוא לא כותר esports, והעיצוב שלו לא אמור להתאים לרגישויות תחרותיות מודרניות. מידה מסוימת של חוסר איזון היא מה שעושה משחקי וידאו, במיוחד Battlefield, כל כך מרגשים. אפילו כותרים שתוכננו עבור סצנת טורניר נמנעים מאיזון מושלם, כי הפיכת הכל לכדאי באותה מידה מובילה לחוויה שבה הכל משתלב יחד. כמעצב משחקיםרוב פרדו הציג את זה בהרצאת GDC, "אחרת, אתה הולך לגמור עם משחק... שבו הכל מרגיש אותו דבר. ואתם יכולים לעשות היי פייב אחד לשני ולהגיד שזה מאוזן, אבל זה כיף?"
"כֵּיף." יחד עם המילה "משעמם", הם התיאורים הדעתניים והבלתי ניתנים לכימות שניתן לצרף להערכה של כל דבר. אין תכונות אובייקטיביות שמגדירות מה כיף ומה לא; לכן, ניסיון להנדס בצורה אובייקטיבית את הכיף הזה בדרך שבה הקהילה חושבת שהיא רוצה יכול להוביל להיפך. במקום לבחור למלוך על משהו, DICE מתחייבת לחזון שלה במידה ראויה לשבח.
נהנה בשדה הקרב
כלי רכב מוצפים, אבל כל מומחה יכול להשתמש ב-C5 או בטיל AA או אפילו ברובים עם אביזרי אנטי-רכב. למרות שאתה עלול למות מרכבים לעתים קרובות, האיומים האלה מספקים כמה מהרגעים הבומבסטיים ביותר. בזמן שאויבים ממהרים לאחר פיצוץ מתאונת רכב או שריפה, הראות הנפגעת שלך גורמת לך להרגיש כאילו אתה בסצנת הלובי מהמטריקס.
Battlefield נמצא במיטבו כאשר שחקנים משתחררים על ארגז החול הזה, מסוגלים לחוות יצירות שמעניקות לכל קמפיינים קולנועיים לשחקן יחיד את הכסף שלהם. אתה לא מקבל רגעים של Battlefield על ידי הבנה מושלמת של סיטואציה והמונה המתאים לכך. רגעי שדה הקרב מופיעים מתוך מערכות שמתערבבות יחד בדרכים לא מכוונות כדי לספק את הריגוש הזה.
כמה נקודות שליטה כמו גורד השחקים על אורביטל נשקלות בצורה אבסורדית לטובת המגינים. חוסר האיזון הזה גורם לכמה מהרגעים האינטנסיביים ביותר כאשר 40 עד 60 שחקנים מנסים לעלות על הגג מכמה זוויות. יש צ'ופר שממטיר אש מלמעלה, רחפת מרחיבה את דופן הבניין, וחיילים ברגל מופיעים מכל נקודת כניסה. רגעים כאלה תופסים את העצומות של Battlefield.
Battlefield 2042 הוא כניסה מצוינת שמתרחקת מרגישויות עיצוב מודרניות לטובת דחיפת המהומה שהעניקה לסדרה את זהותה מלכתחילה. ברגע ש-DICE מנקה את הבעיות הטכניות של המשחק ומתחיל להוסיף עוד מפות, ניתן היה לזכור את Battlefield 2042 בחיבה על כך שהוא עף מול מה שאנשים מצפים ממשחקי יריות מודרניים מרובי משתתפים. השינוי המתמיד המבוסס על משוב מהקהילה, כמו זמן להרוג, הוא שהוביל לפטירתו של Battlefield 5. לעולם לא תוכל לרצות את כולם, ו-Battlefield 2042 מבין זאת.
